הקרב על לוח השנה העברי בימי בית שני

לוח השנה המקראי הקדום לוח חנוך

הלוח המקורי של עם ישראל בארצו. זהו לוח השנה הטוב והמדויק ביותר שנוצר מאז ומעולם. מרגע שחוקיו הפשוטים נוצרו אין בו יותר התערבות אנושית. לעומתו הלוח העברי הנוכחי, שאינו עברי כלל. זהו אימוץ של לוח שנה נכה ואומלל שמקורו אצל עובדי האלילים באכד ובבל. חוקיו מסובכים ודורשים התערבות אנושית של ממסד דתי תאב כוח ושררה. להחזיר עטרה ליושנה!!! יש להחליף את לוח השנה הפגאני בלוח השנה העברי האמיתי!!!

לוח חנוך בסיס

זהו לוח שמשי של 364 ימים, 12 חודשים, 52 שבועות שלמים. חג ומועד יחולו ביום קבוע בשבוע, שום חג או מועד לא יחול בשבת.
שמות החודשים היו מהראשון עד השנים־עשר עם הכינויים מהלוח הקדום. למשל, החודש הראשון בו נחוג קורבן הפסח כונה 'אביב', החודש השני 'זיו', השמיני 'בול' (גשם מטר). לא ידועים הכינויים הקדומים של החודשים האחרים.

השנה נחלקת לארבע עונות, אביב קיץ סתיו וחורף. בכל עונה שלושה חודשים בני 30 ימים ועוד יום פגוש שהוא יום מעבר בין שתי עונות. בכל עונה 13 שבועות, משך כול עונה 91 ימים. ארבע העונות – 364 ימים. כל יום פגוש חל ביום שלישי ומסיים את העונה.
העונה מתחילה ביום רביעי, יום בריאת המאורות בנקודת ייחוס אסטרונומית חשובה.

עונת האביב, היא העונה הראשונה בשנה. היום הראשון שלה, חל במעבר בין עונת החורף לעונת האביב. ביום השוויון האביבי, בו אורך היום שווה לאורך הלילה.
עונת הקיץ, מתחילה בסיום עונת האביב. היום הראשון שלה חל הארוך של השנה.
עונת סתיו, מתחילה בסיום עונת הקיץ. היום הראשון שלה חל ביום ביום השוויון הסתווי, בו אורכם של היום והלילה שווה.
עונת החורף, מתחילה בסיום עונת הסתיו. היום הראשון שלה חל הקצר של השנה.

כל זה ידוע לכל מי שמכיר את ספרי חנוך והיובלים, מהתרגום שלהם לשפת הגעז האתיופית. בשפה זו שרדו הספרים עד הזמן המודרני  ואז תורגמו לשפות אחרות. אישור למקורות הקדומים של הספרים התגלו בקטעי המגילות הגנוזות.

וכאן נשאלת השאלה הגדולה: איך ייתכן שלשנה כול כך מושלמת במבנה שלה, הבנויה על אירועים אסטרונומיים מדויקים, אין מנגנון עיבור שישווה אותה לשנת מחזור השמש? תעלומה!

חוקרים ואנשי אמונה ניסו ליצור את מנגנון העיבור הדרוש, הוספת שבועות, הוספת חודשים ועוד. כל הפתרונות היו גרועים. מכיוון שיצרו הפרש זמנים בין השנה בלוח חנוך לבין שנת השמש, שהגיעו לעשרות ימים לפני הסנכרון. בלתי־מתקבל על הדעת!

פתרון החידה פשוט וגאוני והוא נמצא במקור העברי של ספר חנוך. שהתגלה בארכיונו של ניקולאוס איש דמשק.

שני ימי פגוש נוספים! ימים אותם מוסיפים לשנה, אך לא ללוח השנה ולא לימי השבוע. כך נשאר לוח השנה הגאוני ללא פגע. וכך גם מניין 52 השבועות.

יום פגוש השנה, משלים את השנה ל־365 ימים. יום זה חל אחרי יום שלישי יום פגוש האביב בסוף החודש ה־12. יום רביעי של תחילת עונת האביב  יחול אחרי יום זה למעט שנה בה חל יום פגוש משווה השנה.
יום פגוש משווה השנה, יום המעבר השני. יום זה חל אחרי יום פגוש השנה, יום רביעי של תחילת עונת האביב, יחול אחרי יום זה. את היום הזה מוסיפים פעם ב־4 שנים. זוהי שנה מעוברת, בדומה להוספת ה־29 בפברואר בלוח הגרגוריאני (הלוח האזרחי). בנוסף למעלות אלה זהו גם לוח השנה המדויק ביותר שנוצר אי פעם. ההוכחה לכך המצויה בהמשך והיא קצת כבדה וכוללת  מתמטיקה.

השוואת לוח חנוך ללוח השמש המערבי המדויק ביותר

הלוח היוליאני המתוקן, פחות מוכר מהלוח הגרגוריאני (השנה האזרחית) אך הוא החדש והמדויק ביותר מבין לוחות השמש בעולם המערבי. הסטייה שלו מאורך השנה הטרופית (הסבר בהמשך) היא 1/13 מהלוח הגרגוריאני.

זהו לוח של הכנסייה היוונית אורתודוקסית. הוא נוסד ב־1923 ומטרתו הייתה להסתנכרן עם הלוח הגרגוריאני.

הגדרות כלליות ללוחות שנת שמש:

שנה טרופית (אסטרונומית): זמן מחזור השמש בטבע.

שנה קלנדרית רגילה: 365 ימים שלמים בלוח.

שנה קלנדרית מעוברת: 366 ימים שלמים בלוח, תפקידה לסנכרן בין השנה הקלנדרית לשנה הטרופית.

הגדרות פרטניות לכל לוח של שנת שמש.

Y – מחזור העיבור, יחידה רצופה של מספר שנים קלנדריות המתחלק ב־4 ללא שארית. כאשר מחזור מסתיים מתחיל מחזור חדש שווה באורכו.

X – שנים מעוברות, מספר השנים הקלנדריות המעוברות במחזור העיבור.

Z – זמן מתוקן של שנה קלנדרית, אורך השנה אחרי הסנכרון עם השנה הטרופית. ערך זה רצוי שיהיה קרוב ככל האפשר לאורך השנה הטרופית וכמוהו הוא מבוטא בימים לא שלמים.

סנכרון השנה הקלנדרית עם השנה הטרופית

הסנכרון נעשה לפי הנוסחה Z=365+(X/Y), כמה שהסטייה המוחלטת מהשנה הטרופית קטנה יותר, הלוח מדויק יותר.

חוקי העיבור בלוח חנוך.

יום פגוש משווה השנה (שנה מעוברת) מוסף, אם השנה הבאה מתחלקת ב־4 ללא שארית ולא מתחלקת ב־128 ללא שארית. זאת כדי שבשנה הבאה, יהיו היום הראשון של עונת האביב – ויום השוויון האביבי מסונכרנים.

חוקי העיבור בלוח היוליאני המתוקן

השנה מעוברת אם היא מתחלקת ב־4 ללא שארית,
ולא מתחלקת ב־100 ללא שארית

למעט שנה המתחלקת ל־900 עם שארית של 200 או 600.

השוואת הסטייה המוחלטת מהשנה הטרופית בין לוח חנוך לבין הלוח היוליאני המתוקן.

תוצאות החישוב יוצגו בטבלה הבאה. הסטייה המוחלטת מהשנה הטרופית מסומנת באדום והיא חלק מאורך היממה. אורך השנה

הטרופית: 365.24219858 ימים לא שלמים בדיוק של 8 ספרות.

שם הלוח	אורך השנה Z	הצבת הנוסחה Z=365+(X/Y)	סטיה מוחלטת מהשנה הטרופית
יוליאני מתוקן	365.24222222	365+(218/900)	0.00002362
חנוך	365.2421875	365+(31/128)	0.00001108

משמעות סטיית הזמן המוחלטת בין הלוחות

בלוח חנוך מהסטייה היא כ־1/2 מסטיית הלוח היוליאני המתוקן.

כלומר לוח חנוך הוא מדויק יותר. גם חוקי העיבור שלו פשוטים יותר מחוקי העיבור של הלוחות הגרגוריאני והיוליאני המתוקן, שהם מסובכים יותר ופחות אינטואיטיביים.

התקצרות השנה הטרופית – ישנה טענה מדעית שהשנה הטרופית מתקצרת בשיעור מזערי. אם כך, לוח חנוך יתקרב יותר לסטייה של אפס, מכיוון שהשנה הקלנדרית המתוקנת שלו קצרה מאורך השנה הטרופית הנוכחית. לעומתו הלוחות הגרגוריאני והיוליאני המתוקן, שהשנה הקלנדרית המתוקנת

לוח השנה הפרושי/בבלי הלוח העברי עד היום

לוח ירחי/שמשי פגאני מקורו באכד/בבל שבארם נהרים. הלוח הובא לארץ ישראל על ידי גולי בבל שחזרו והחליף את הלוח העברי הקדום שהוא לוח חנוך. גם העולם ההלניסטי השתמש בלוח ירחי/שמשי מה שהקל על אימוץ הלוח בישראל.
כל חודש מתחיל במולד הירח. 12 חודשים יוצרים שנה של כ־354 ימים, הקצרה בכ־11 ימים מהשנה הטרופית (שנת מחזור השמש).

כדי להסתנכרן עם השנה הטרופית מוסיפים 7 חודשים במחזור של 19 שנים. מה שקרוי שנים מעוברות. בלוח הפרושי חודש העיבור הוא אדר ב'. זהו לוח מסורבל הדורש חישובים אנושיים מסובכים. בלוח הפרושי סיבכו את החישובים עוד יותר עם כללים כגון לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח, סיבוכים שהעלו את חשיבות הממסד הדתי הפרושי/רבני שאמון על חישובים אלה.
קיימת טענה שחוקים אלה נועדו בין היתר למחוק את זכרו של הלוח העברי הקדום (לוח חנוך) שבו השתמשו הצדוקים והבייתוסיים כמו גם משמרות הכהונה.שמות החודשים בלוח הבבלי/אכדי לעומת הלוח העברי. בטור השמאלי מזל עכו"ם מצבא השמיים המוצמד לחודש בלוח העברי.

בבלי/אכדי	עברי	מזל עכו"ם
תשריתו	תשרי	מאזנים
ארחשמנו	חשוון	עקרב
כיסלימו	כסלו	קשת
טבטו	טבת	גדי
שבטו	שבט	דלי
אדרו	אדר	דגים
ניסנו	ניסן	טלה
אירו	אייר	פר (לא שור)
סימנו	סיוון	תאומים
דומוזו	תמוז	סרטן
אבו	אב	אריה
אולולו	אלול	בתולה

---