ואז הגיע ישו

הקדמה

פוסט זה הוא חלק מהפוסט מעוז פורטר באתר פלוגת רפאלי.
השמות המופיעים כאן הם שמות של חברי הפלוגה המספרים על ישו (יהושע בן שחל)
אחד ממפקדי מעוז פורטר במלחמת ההתשה בתעלת סואץ 1970.
עוד גיבור אלמוני של המלחמה הארורה ההיא. מלחמה ללא תהילה, רק דם והרבה.
מלחמה שרק אלו שחוו אותה רוצים לזכור.
מלחמה בה היה אירוע שכמעט שינה את ההיסטוריה. בנימין נתניהו, אז קצין צעיר בסיירת מטכ״ל
כמעט טבע במימי התעלה וניצל רק בזכות אומץ לבו ותושייתו של לוחם בקומנדו הימי.
מעניין כמה מהחיילים שנהרגו, נפצעו קשה או איבדו את שפיותם היו יכולים לשנות את ההיסטוריה.

בועז רוזמרין

את מפקד המעוז שנהרג אבישי שפר, החליף ישו, אדם רחב גרם, עד היום תמהתי מאין בא לו כינויו,
האם בעבר היה לו שיער ארוך או זקן שהעניק לו את הכינוי? אינני יודע. היום באיחור של 52 שנים נודע לי שמו,
יהושע בן שחל. עכשיו הכול ברור, יהושע או ישוע הוא שמו העברי של ישו הידוע. מכיוון ש-52 שנים הוא היה ישו,
אשאיר אותו בכינוי זה.
ישו היה מהנמרים, אותם קציני מילואים שהתנדבו לשרת בתעלה במלחמת ההתשה.
צה"ל חיפש אז קצינים מנוסים ושקולים, שיפקדו על המעוזים ויתנו השראה לקצינים הצעירים.
תארו לעצמכם, קצין מילואים שבמקרים רבים כבר היה בעל משפחה והייתה לו קרירה אזרחית,
עוזב הכול מרצונו החופשי, ומתנדב לשלושה חודשים לרדת אל המדור השביעי בגיהינום. למה?
כל אחד יכול לתת את התשובה שלו. עד היום לא קיבלו הנמרים את ההכרה והכבוד המגיעים להם.

ישו הוא היה קצין וותיק, אבהי, כמעט בן ארבעים, גיל מופלג גם לנמר, מפקד על חיילים שהיו יכולים להיות בניו.
בהיותו קצין וותיק ומנוסה, הוא לא ניסה לנצח את המצרים בכיברית עם מרגמת ה-120 מ"מ היחידה שעמדה לרשותו
הוא לא יזם ירי וגם התאפק במענה לירי המצרי ככול יכולתו. כתוצאה מכך הייתה לנו תקופה שקטה באופן יחסי, אותה ניצל
ישו לשיקום הריסות המוצב מההפגזה הגדולה.

רב"ט דוד ינקוביץ מ"כ

ישו והגיע לפקד על המוצב, במקום אבישי שפר ז"ל שנהרג זה עתה במוצב.
זכור לי ביום שהגיע עם השיירה, סגן אלוף יפה, תמיר ומצוחצח, אבל מאוד מאובק ומזיע. והחליט להתרענן במקלחת ותגלחת.
הסברנו לו שכאן התנאים שונים מאשר בצריפין, אך ישו בשלו. עטוף במגבת וכלי המקלחת. כשהוא רטוב ומסובן כולו,
נשמעה יציאה מהצד המצרי. כמנהגינו בקודש שרקנו במשרוקית בכול העוצמה.
וישו שהוא עירום כביום היוולדו, רץ במהירות לבונקר הקרוב, נופל וקם ומסתבך בקולייס שיצרו הטנקים,
שכול גופו תמהיל של סבון וחול. זה היה יומו הראשון בפורטר.
בהמשך ישו התגלה כמפקד טוב, הייתה לו הערכה גדולה לנו לצנחנים ולפועלנו למדינה.
אחרי הקו יצאנו לנופש בעכו. וישו הפעם במדי א' מצוחצח ומגולח בא לבקר אותנו.

אחד הסיפורים שסיפר לי ישו בעת שהותנו בבונקר הפיקוד, היה שמוצאו ממשפחה חרדית במאה שערים.
בבגרותו החליט בניגוד לדעת הוריו להתגייס לצה"ל., דבר שגרם לריחוק ממשפחתו.
באחת השמירות לא עמד בפיתוי ועישן בשבת. וכשראה שהשמים לא נפלו עליו, והאדמה לא פערה את פיה,
חזר בהדרגה בשאלה. ישו עבר קורס קצינים ושימש בתפקיד מב"ס (או סמב"ס) באחד הבה"דים בצריפין.

אבי זמיר

חלקתי עם ישו בונקר, הוא היה אדם מעניין, וערך לחיילים שהיו בבונקר שיחות על חינוך מיני.

באחד הימים התגלה נחש בפתח הבונקר. שוכב מקופל על השקים מעל לתעלת הקישור.
הוחלט כי הנחש ארסי וצריך להוציא אותו להורג. ישו מפקד המוצב פיסק רגליים, כיוון את העוזי ופותח באש על הנחש ממרחק של 80 סנטימטר.
האש חזקה ורצופה. בבדיקה שנעשתה נראה נחש בריא לגמרי. ישו החליף מחסנית ורוקן את השנייה. כולה. לעבר הנחש.
הירי המסיבי לא הזיז לנחש שהמשיך להשתזף בשמש המדברית.
רזי חברי למחלקה 1, לקח רובה FN, ביקש רשות,. הצמיד את הקנה לראש הנחש וגמר עם העניין
עם כדור בודד. כבר אז ראו אצלו מנהיגות!!!

מנשה רג'ואן

מעניין היה לקרוא את מה שכתב אבי זמיר, על החינוך המיני של ישו. לימים כשהיה קב"ט פריז,
היה נוהג לקחת כול מאבטח חדש לסיבוב בערב הראשון להראות לו את כל הרחובות והבורדלים.
מעניין מה היה הקטע הזה שלו.