אפריקה של האדם הלבן

מי האיש?

הוא אמר: “הייתי מספח את הכוכבים אילו יכולתי”. ועוד אמר: “אני בטוח כי אנחנו הגזע המובחר בעולם, וככל שנאכלס יותר ממנו, כן ייטב למין האנושי.

זוכרים את שירו של רודיארד קיפלינג משא האדם הלבן ? קיפלינג היה חברו ומעריצו של האיש הנפלא הזה.
הוא היה מזוהה עם האימפריאליזם הבריטי באפריקה יותר מכל אדם אחר, המודל לאימפריאליסט הגזען הבריטי, האפרטהייד רשום על שמו.

היה לו חזון לסלול מסילת רכבת מקייפטאון שבכף התקווה הטובה, הקצה הדרומי של יבשת אפריקה עד קהיר בצפון אפריקה. ממפגש האוקיינוסים האטלנטי והשקט בדרום ועד הים התיכון בצפון מעל עשרת אלפים קילומטרים. והכול דרך שטחים בשליטה בריטית.
הוא הקים מדינת ענק באפריקה שנקראה על שמו רודסיה.

קבלו את ססיל רודס האחד והיחיד.

A Diamond Is Forever – היהלום הוא לנצח

זה הסלוגן המנצח של תאגיד היהלומים De Beers .התאגיד הוקם על ידי רודס במימון בנק רוטשילד בבריטניה. (עוד נשמע עליו). התאגיד היה מונופול בסחר היהלומים בעולם, עד תחילת המאה ה-21 הוא שלט על 90%-80% מכרייה ושיווק היהלומים בעולם. היום ירד חלקו ל-30% בערך.
רודס קיבל במרמה ואיומים זיכיונות לכריית יהלומים ממלכים שחורים (מותר לרמות אותם, הם לא הגזע העליון). בין המלכים השחורים אותם רימה רודס, היה גם לובנגולו מלך זולו.

רודס ואנשיו דיכאו בדם ואש כל שחור שהתנגד לחברות הכרייה שלוהם

גבר! כאשר אתה מעניק לאשתך יהלום, 
אישה! כאשר את עונדת את חבריך הטובים ביותר, זכרו לטובה את ססיל הגדול!

חזונו של רודס דרש רצף טריטוריאלי בריטי ממושבת הכף (רודס היה ראש ממשלתה) עליה השתלטה בריטניה עוד ב-1795 , בדרום היבשת ומצרים בצפונה לחוף הים התיכון עליה השתלטה בריטניה ב-1882. חלק מהשטחים שמנעו את הרצף הטריטוריאלי היו בשליטת גרמניה וחיכו למלחמה הגדולה שעוד תבוא עלינו לטובה.

ההצגה הכי טובה בעיר

ההשתלטות הבריטית על מצרים הייתה דרמה במיטבה, וכמו בכל מחזה טוב, היהודים בוחשים גם פה.
מערכה ראשונה: הצרפתים כורים את תעלת סואץ שתקצר את הדרך מאירופה להודו ולמזרח הרחוק. מרבית מניות התעלה מתחלקות בין הצרפתים לח‘דיו (המשנה לסולטן, שליט מצרים). הבריטים נרדמו בשמירה. כשהתעוררו החלו ללקט מניות שהוחזקו בידי הציבור הרחב, אך לא קיבלו את מלוא תאוותם.

הח‘דיו איסמעיל אירופי במוצאו (אלבני) ובחינוכו (פאריז), התרפק על אביו, גיבור המלחמה אברהים פאשה שניצח את הבריטים וכמעט והכריע את האימפריה העותומנית. איסמעיל ראה את מצרים כמדינה אירופית אימפריאליסטית שתעמוד כשווה מול מעצמות אירופה. חלומו היה שהתעלה תביא אותו למעמד זה. ככל מעצמות אירופה שאף איסמעיל לחטוף נתחים מאפריקה. הכיוון של מצרים היה להתפשט דרומה לאורך הנילוס, כולל הנילוס הכחול.

בהסתמך על הרווחים העתידיים מהתעלה, נטל הח‘דיו הלוואות עתק מבנקים באירופה, בהן הפך את קהיר לפאריס של המזרח. בנה צבא מודרני לתפארה. בפיקוד קצינים בריטים ואמריקאים.

תעלת סואץ נחנכה בטקס חגיגי בהשתתפות נציגים רמי מעלה מכל העולם ב-16 בנובמבר 1869, ונפתחה רשמית לשיט ב-17 בנובמבר במשט חגיגי מרהיב בן שלושה ימים מפורט סעיד בצפון התעלה לפורט איברהים בדרומה. בראש המשט, שכלל 68 כלי שיט מכל העולם, עמדה ה”איגל” הצרפתית, ועל סיפונה הקיסרית אז’ני דה מונטיז’ו אשתו של נפוליאון השלישי קיסר צרפת הגדולה. החדיו’ הרגיש עצמו שווה בן שווים מול שועי אירופה.

שנתיים אחר כך, בבית האופרה של קהיר, הוצגה אאידה של ורדי, שהוזמנה על ידי הח‘דיו לרגל פתיחת התעלה. גיבור האופרה הוא רדמס המצביא המצרי הקדום כובש אתיופיה על הנילוס הכחול.

אירוע מחולל: הח‘דיו שדימה עצמו לרדמס, יצא לכבוש את אתיופיה. לרוע מזלו צבאו הובס וכמעט הושמד על ידי הנגוס (מלך אתיופיה), שכינויו היה גור אריה יהודה, שוב היהודים האלה!

החוב המצרי תפח לסכום עתק בימים ההם, 100,000,000 לירות שטרלינג! ההכנסות מהתעלה, לא כיסו אפילו את הריבית! הבנקים האירופיים בגיבויי ממשלותיהם, דרשו את ליטרת הבשר שלהם.

מערכה שניה: 

לאחר תבוסת הח‘דיו באתיופיה, ארח ליונל בביתו את ד‘יזראלי ראש הממשלה. במכשיר הטלגרף הגיעה הידיעה שהח‘דיו המובס והנואש רוצה למכור את מניותיו בתעלת סואץ במחיר מציאה של 4,000,000 לירות שטרלינג.

שני היהודים הזקנים מבינים שזו הזדמנות בלתי חוזרת להשתלט על תעלת סואץ. אך המצב היה מסובך, אי אפשר היה לבקש תקציב מהפרלמנט לבצע את הרכישה, סודיות ומהירות היו שם המשחק.

ליונל העמיד הלוואה מהירה לידידו, שרכש את מניות התעלה והעניק אותן להוד מלכותה קיסרית הודו. האם יתכן שבמדינה מסודרת כמו בריטניה יתקיימו יחסי הון שלטון? ליהודים זקנים הפתרונים.

מערכה שלישית: בגלל חוסר יציבות במצרים, מכניסה בריטניה חיילים, כדי להגן על התעלה ושאר האינטרסים שלה. בריטניה וצרפת בעלות המניות בתעלה, ממנות שרים שלהן בממשלת מצרים.