לציונות לסוציאליזם ולאחוות עמים

המהפכה הציונית סוציאליסטית

הנחש בגן העדן פיתה את האדם, כך נולד החטא הקדמון, מאז חי האדם בחטא ומשווע לגאולה.
הנחש הקפיטליסטי העצים את החטא ופיתה את האדם לאורח חיים אגואיסטי ונהנתני.
רק החרבת העולם הקפיטליסטי הישן והקמת עולם חדש, תגאל את האדם.
המהפכה כמוה כלידה ראשיתה בזוהמה ובדם, הרבה דם, אך כמו תינוק היא הדבר היפה בעולם.
המהפכה בברית המועצות הייתה ההתחלה, אך ההיא לא רוצצה את ראש הנחש הקפיטליסטי,
הלו הוא המשפחה הקרתנית המסואבת. המהפכה של הציונות הסוציאליסטית בכלל ושל
השומר הצעיר בפרט תרוצץ את ראש הנחש ותבנה בית חדש לאדם וגם משפחה מהפכנית חדשה.
החינוך המשותף הוא היסוד למשפחה החדשה.
רק כך יאור ישגב אדם.

הבית הקיבוצי המהפכני

הקיבוץ הוא בית, חבריו הם משפחה. כול חבר או זוג חברים מקבלים חדר בבית.
הילדים הם רכוש הקולקטיב וממשיגי דרכו ולכן מופקעים מהוריהם הביולוגים וגדלים מינקות
ועד בגרות במסגרות של החינוך המשותף. כול מסגרת מותאמת לגיל שלה, בית התינוקות, פעוטון,
בית הילדים-עד כיתה א (גן מעבר), חברת הילדים בכיתות ב-ו והמוסד החינוכי כיתות ז-י”ב.
המהפכה ניפצה לרסיסים את המשפחה הבורגנית המסואבת. ילדים ישנו עם בני גילם ממשפחות אחרות,
כמובן שבנים ובנות ישנו באותו חדר מינקות ועד בגרות.
השיא כמובן היה המקלחת המשותפת לבנים ולבנות. מניחי היסודות לחינוך המיני בקיבוץ – שמואל גולן (משמר העמק) צבי זהר ואחרים –
האמינו שבני נוער שמתקלחים יחד, מצליחים ע”י הסובלימציה (עידון) להימנע מריגוש מיני.
האדמו”ר ממרחביה מאיר יערי האמין גם הוא שהדבר יפתח אצל הנוער יחס בריא יותר לגוף ולמיניות, ניצח על הפיכת התאוריה למעשה.
שלמה יצחקי (עברון) כתב שבני הנוער השתדלו לא להביט אחד על גופה של השנייה, אלא להסתכל אחד בעיני השני.
מניסיוני אני מעיד שהבטנו רוב הזמן למטה מגובה העיניים.
בשנים הראשונות של יישום השיטה, הייתה המקלחת המשותפת עד כיתה י”ב.

כחלק מהחינוך המיני שלנו נחשפנו כבר בגיל חברת הילדים לגוף העירום. המטפלות היו מתקלחות אתנו מסיבות אידאולוגיות. וכך זכיתי כבר אז
לחזות ביפעת המהפכה וגם ביפעת האברים הנשיים המופלאים. מי אמר מהפכה ולא קיבל?

בזמני נמוג במקצת הלהט המהפכני והמקלחת המשותפת התקיימה רק עד תום תקופת חברת הילדים וגם זה היה די והותר.
מכיוון שהקבוצה שלנו הורכבה משני שנתונים, בנות רבות כבר הגיעו לגיל 13. לנו הבנים הייתה שנה ויותר לחזות בצמיחתן הנשית של הבנות.
לבנות היו פחות ריגושים, הרי הבנים מתפתחים מאוחר יותר ויש להם פחות אביזרים מרגשים.

ואשר לימים המרגשים בהם פעלה המקלחת המשותפת עד כיתה י”ב, המחנך שלי במוסד החינוכי סיפר שכך היה בזמנו, ועוד הוסיף
שאחד הבנים בקבוצתו שכח את הסובלימציה וחווה במקלחת זקפה שעלתה לו ביוקר, הוא זומן לשיחת קבוצה וננזף על כך שלא שלט ביצרו.

נמשיך בחינוך המיני, הצוות החינוכי, ניסה למנוע מהחניכים לקיים יחסי מין עד גיל 18. המלצת מוסדות החינוך התנועתיים הייתה על ידידות וחברות,
שלא יפגעו ביחד של הקבוצה. אך הנעורים חזקים מתאוריות של אנשי חינוך שהליבידו הפרוידיאני שלהם כבר בירידה.
מניסיוני אני מעיד שבמקרים רבים הניסיון כשל. היו מקרים שבני זוג התעלסו במקומות מסתור הידועים לכולם, הנועזים שבהם התעלסו
בחדרי המיטות המשותפים מתחת לשמיכה, כאשר סברו שכול האחרים ישנים. קרה שהשמיכה נשרה אך בלהט האהבה לקח זמן עד שהוחזרה למקומה.