דבש ניגר כמי נהר, זו הייתה הטרום טירונות שלי. חודש נפלא בבקו”ם ובמחנה פינוי צנחנים בתל השומר.
אינני בטוח אם אני זוכר את סדר המאורעות המדויק אך המאורעות התרחשו.
הגעתי למחנה פינוי צנחנים, מאהל בפאתי הבקו”ם של תל השומר. כאילו לא היו מ”כים פנויים מהצנחנים,
קיבלנו מ”כ קטן, מצומק ומצ’וקמק מבה”ד 4, שמו היה גפן ואנו כינינו אותו גפנפן.
בלילות היינו חומקים למגורי בית הספר לאחיות בתל השומר, בכל זאת צנחנים לעתיד הם סחורה משובחת הרבה יותר מג’ובניקים בעתיד.
בימים ראינו איך יוצאים חברה אחרים למסעון הגיבוש הקצרצר, שלאחריו היו נכנסים “לבית הדין”, שם היה נחרץ גורלם,
לשבט-לא התקבלו לצנחנים וסולקו מהמאהל, לחסד-הועמסו על משאיות ופונו לבסיס הטירונים של הצנחנים בסאנור.
כמה קינאנו בהם, לא ידענו אז להעריך את הטוב שנפל בחלקנו.
והנה הגיע יום הגיבושון, ממה שלחשו לנו אלו שהיו בגיבושים לפנינו, הבנו שחשוב לא רק להראות כושר גופני,
אלא גם לעזור למתקשים. המסע החל, שמתי עין על מישהו שהתנשף והחזיק את היד על מותנו, הצעתי לו עזרה.
הוא סרב, אך החל לפגר אחרי כולם, דחפתי אותו, הוא התנגד, החלטתי שאנהג כמו הצופים, המעבירים את הזקנה
בכוח את הכביש. הבטתי סביבי, הקצין והסמלים שבחנו אותנו, נראו לי מרוצים ממעשי.
בשלב מסוים נפתחה אלונקה ובן חסותי עלה עליה, הוא כמובן לא התקבל לצנחנים.
נכנסתי במלוא הקיטור תחת האלונקה, ידעתי שזה יוסיף לי נקודות.
בתום המסע ואחרי מקלחת, נכנסנו אחד אחרי השני “לבית הדין.”
הגיע תורי, אתה חייב להפגין ביטחון, אמרתי לעצמי. כמה קצינים ישבו מאחורי שולחן ובחנו אותי.
אחד מהם סרן, שאל על המוטיבציה שלי, עניתי את התשובות הנכונות, הסרן בחן אותי בעיניו ואמר:
“יש עליך כמה ק”ג מיותרים,” לבי נפל בקרבי, הסרן המשיך: “תצטרך להוריד אותם עד סוף הטירונות.”
התקבלתי! לא היה מאושר ממני. אחרי תחילת הטירונות הבנתי שהסרן הוא יאיר רפאלי המ”פ שלנו.
סמל שעמד שם גם כן אמר: “מחר אחר הצהרים פינוי לסאנור.”
יצאתי מבית הדין עם חיוך מאוזן עד אוזן.
למחרת במסדר הבוקר שערך לנו הגפנפן, עברה שמועה כברק:
“ריטה פאבונה מופיעה באגף השיקום של תל השומר.”
המסדר כבר לא עניין אף אחד, כולנו רצנו לאגף השיקום, גפן עוד צעק אחרינו שלא נפונה לסאנור אם לא נחזור מיד למסדר,
אף אחד לה הקשיב לו, לבסוף גם הוא הצטרף לשמוע את ריטה פאבונה. פצצת האנרגיה הזו יכולה הייתה לרוץ מתחת לשולחן
מבלי שראשה ייחבט. היא שרה את צוקרו. הנפלא, שסיפק לי אנרגיה הרבה זמן בטירונות
אחרי הצהרים הגענו לסאנור בפינוי האחרון, רק ירדנו מהמשאית, וסמל ראשון קשוח התחיל להריץ אותנו עם הקיטבגים.
רק אז הבנו כמה שפר חלקנו בחודש הנפלא בתל השומר.