מהי אימפריה?
אימפריה היא ישות מדינית בה מדינה או עיר אם (אכנה אותה מעכשיו האם), משתלטת על טריטוריות נרחבות בהרבה מהאם.
אוכלוסייתן של הטריטוריות הנשלטות יכולה להיות גדולה בהרבה מאוכלוסיית האם.
האוכלוסייה המקורית אינה קשורה בדרך כלל לאוכלוסיית האם, ומתאפיינת בשפות, תרבויות ודתות שונות משל האם.
האם מנצלת את משאבי הטריטוריות הנשלטות (אוצרות טבע, מסים, עבדים, גיוס חיילים ועוד).
האוכלוסיות הנשלטות מקבלות את שליטת האם עקב נחיתות מולה. הנחיתות נובעת מאחת מהסיבות הבאות או צירוף של כמה מהן:
- צבאית – צבא האם חזק בהרבה מהכוח הצבאי של הטריטוריה הנכבשת, הנכבשים צפויים לדיכוי אכזרי במקרה של מרד.
לדוגמה צבא רומא היה חזק בהרבה מהיהודים שהעזו למרוד בו, דיכוי המרידות היה אלים ואכזרי, גם אם ערך שנים אחדות. - תרבותית – תרבות האם גבוהה מהתרבות הנשלטת.
לדוגמא רוב הטריטוריות במזרח הקרוב שנכבשו ע”י אלכסנדר מוקדון,
קיבלו עליהם ברצון את השליטה של אלכסנדר ויורשיו ואת בשורת תרבות יוון שהביאו אתם. - מנהלית – המנהל של האם יעיל הרבה יותר מהמנהל שהיה מקובל בטריטוריה הנשלטת.
לדוגמא המנהל הבריטי בהודו היה יעיל בהרבה מחוסר הסדר שיצרו מאות הנסיכויות שהיו קיימות בשטחה של הודו. - מנטלית – אמונה בזכותה האלוהית של האם לשלוט.
לדוגמא מרבית תושבי הודו האמינו עד המאה ה-20, בזכותה של בריטניה ובזכותו של הגזע הלבן לשלוט בהודו.
מה בין האימפריות העתיקות לחדשות?
האימפריות העתיקות היו אימפריות של רצף טריטוריאלי שהקשר בין חלקיהם השונים התבסס על נתיבי יבשה שאורכם הגיע לעתים אלפי קילומטרים.
לפעמים קישרו בין חלקי האימפריה גם נתיבי ים קצרים באופן יחסי.
הבולטת בין האימפריות של העת העתיקה הייתה רומא שבה היה שילוב של נתיבי יבשה עם נתיבי ים.
האימפריות החדשות העת החדשה מתחילה עם גילוי אמריקה על ידי קולומבוס בשנת 1492.
בעקבות שיפורים בספנות שאפשרו הפלגות ארוכות במרחבי האוקיינוסים, צמחו אימפריות שהמרחקים בין חלקיהן היבשתיים השונים,
היו אלפי קילומטרים. נתיבי ים ארוכים קישרו בין חלקי האימפריה.
האימפריות האירופאיות של העת החדשה
אימפריות אלה היו מהסוג השני, כולן התבססו על רעיון עליונות הגזע הלבן על גזעים אחרים.
האימפריות ששרדו, פורקו לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר הרעיונות של עליונות הגזע הלבן,
והזכות לשלוט בעמים אחרים, הפכו לבלתי לגיטימיים בתרבות המערב. ההיפוך הרעיוני הבשיל כתגובת נגד לפשעי הנאציזם.
המדינות האירופאיות הראשונות ששיחקו על המגרש האימפריאליסטי היו ספרד ופורטוגל. הן גרפו את מרבית השמנת מגילוי אמריקה.
אחריהן באו אנגליה/בריטניה (אסביר את המושג הזה בהמשך), צרפת והולנד.
בשלב מאוחר יותר הצטרפו גרמניה, איטליה ובלגיה. מדינות אירופיות נוספות, שיחקו תפקיד מינורי.
רבים מהחטאים המוסריים, שבוצעו באחריות האימפריות האירופאיות והיו נסבלים בזמנם, נחשבים היום לפשעים מחרידים נגד האנושות.
למען ההגינות אציין, שלעומת חטאיהם השחורים משחור של ספרד ופורטוגל במושבותיהם באמריקה, ושל בלגיה בקונגו, חטאי אנגליה/בריטניה כשלג ילבינו.
האימפריה הבריטית
בריטניה נוצרה בתחילת המאה ה-18 באיחוד בין אנגליה לסקוטלנד בשנת 1707. בהתייחסות למאורעות והתהליכים שקרו לפני שנה זו, אשתמש בשם אנגליה. אחרי שנה זו אשתמש בשם בריטניה. בהתייחסות לשתי התקופות אשתמש בביטוי אנגליה/בריטניה.
בסדרת פוסטים זו, לא אעסוק בהשתלטות אנגליה/בריטניה על החצר האחורית שלה אירלנד.
כאשר מתייחסים לאימפריה הבריטית עולות כמה שאלות.
- מה ייחודה של האימפריה הבריטית?
- מדוע הצליחה יותר מאימפריות אחרות בזמנה?
- מה היו התנאים והמאורעות בהם התקיימה האימפריה הבריטית?
- מה היו העוולות שבוצעו תחת שלטון האימפריה הבריטית?
בסדרת הפוסטים הזו אנסה לענות על כל השאלות.
האימפריה הבריטית הייתה הגדולה, המצליחה והבכירה מבין האימפריות האירופאיות של העת החדשה.
המפתחות להצלחתה מול האימפריות האירופאיות האחרות היו יכולת מנהלית וצבאית, פתיחות מחשבתית ונאורות יחסית
(לא על פי השקפתנו וסולם הערכים הטהרני שלנו במאה ה-21) וכל זה משולב עם המשאבים האדירים של האימפריה,
כול אלה הפכו את בריטניה לכוח המדיני החזק בעולם, עד למלחמת העולם השנייה.
הטריטוריות בשליטת האימפריה, השתרעו על כול שש היבשות.
כדי להחזיק באימפריה, הקימו הבריטים צי מלחמה אדיר, שהיה הצי החזק בעולם במשך 250 שנה והביס כול צי שקרא עליו תיגר.
בתקופה בה הייתה בריטניה מלכת הימים, היא גם מילאה את תפקיד “שוטר העולם”.
היא כפתה את רצונה על ידי מה שכונה: “דיפלומטיית ספינות התותחים”, אחד מיישומיה המוצלחים של מדיניות זו נראה בתמונה למטה.
מלחים בריטיים מונחתים בקנטון במלחמת האופיום הראשונה 1841
את תולדות האימפריה מחלקים בדרך כלל לשניים:
- מראשית האימפריה ועד עצמאות ארצות הברית ב-1783
- מעצמאות ארצות הברית עד פירוק האימפריה, החזרת הונג קונג לסין ב-1997
בסיום מלחמת העולם הראשונה, הגיעה האימפריה לשיא גודלה. היא שלטה בהודו, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, נתחים שמנים מאפריקה, נתחים גדולים מהמזרח התיכון וטריטוריות אחרות. שטחה הכולל של האימפריה היה אז כ-35 מיליון קמ”ר (לא כולל אנטארקטיקה), כפול משטח המדינה הגדולה ביותר היום רוסיה. מספר תושביה היה אז 450 מיליון, כרבע מאוכלוסיית העולם דאז. במדינה המאוכלסת ביותר בעולם היום סין, חיים כשישית מאוכלוסיית העולם. באותה התקופה ניתן לאימפריה הבריטית הכינוי “האימפריה בה השמש אינה שוקעת לעולם”.
עליית האימפריה – מעולם לא נוצח עם ששלט בים
ראשית האימפריה שנוי במחלוקת, אני בחרתי במאורע המסמל יותר מכל את ההשתלטות האנגלית/בריטית על הים, ניצחון הצי האנגלי על הארמדה הספרדית ב-1588.
קרב גרייבליינס, אחד מניצחונות הצי האנגלי על הארמדה הספרדית
מלכת אנגליה אליזבת הראשונה הפגינה נחישות ומנהיגות, מול מעצמת העל של הזמן ההוא ספרד. הניצחון האנגלי ניפץ את האגדה על הצי הספרדי הבלתי מנוצח. מכאן והלאה התייצבה אנגליה כשווה מול הספרדים בים.
ספרד איבדה את בכורתה באירופה בסיום מלחמת 30 השנה ב-1648. על הבכורה התחרו שלוש ממלכות, אנגליה, הולנד וצרפת. בסוף המאה ה-17 תפסה אנגליה/בריטניה את הבכורה, והחזיקה בה עד מלחמת העולם השנייה, בה עברה הבכורה הימית לארצות הברית. הצי הבריטי היה גורם מכריע בקיום האימפריה. האסטרטגיה הבריטית הייתה צי גדול וחזק וצבא יבשה מצומצם. הצי מנע אספקה מהאויב, הוביל את חיילות היבשה וציודם ליעדם, תותחי הצי תמכו בצבא היבשה מהים (ראה מצור נפוליאון על עכו ).
תגובה ראשונה