עטיפת הספר המשפט של פרנץ קפקא בתרגום אברהם כרמל הוצאת שוקן 1992
סמל מבצעים
כזכור הוצבתי בסאנור כסמל מבצעים, החלק של מש”ק ידיעת הארץ בתפקידי היה מזערי. ברשותכם אציג כאן שניים מחברי סמלי המבצעים.
הראשון אשכנזי אסלי ששם משפחתו אמזל. הוא תכנן ללמוד באקדמיה אחרי שחרורו והתחיל להתרוצץ בין הקרנות השונות כדי לקבל מלגה.
בהיותו אשכנזי ללא תעודת מסכן כלשהי, נדחה ברגל גסה על ידי גול הקרנות. חמור! אמרתי לו, שנה את שמך מאמזל לאמזלג ותקבל עשר מלגות.
השני היה שילוב מעניין של מזרחי, קיבוצניק וקצת נוכל, מכאן והלאה הוא יהיה הנכלולי.
מרבית תפקידו של סמל המבצעים בעת ההיא היה תיאום השימוש בשטחי אימונים. כדי שהסיפור יובן אשעמם אתכם קצת בפרטים טכניים.
לכול בסיס אימונים כמו סאנור של הצנחנים או בזק של גולני היו שטחי אימונים באחריות קצין המבצעים של אותו הבסיס.
מכיוון שראשי התיבות של קצין מבצעים קמב”ץ פירושו קם בצהרים, הרי את עבודת התיאום עשו סמלי המבצעים. תיאום השימוש בשטחי האימונים
היה בעל חשיבות רבה, מכיוון שחלק גדול מהאימונים נערכו באש חיה והייתה סכנה של אש דו צדדית באם יהיה חוסר תיאום. אם יחידה מסאנור בקשה
שטח אימונים של בזק היה סמל מבצעים מסאנור מתאם טלפונית מול סמל מבצעים מבזק ולבסוף נוסע לבזק ומחתים את סמל המבצעים של בזק על טופס תיאום.
כנ”ל עשה סמל מבצעים של בזק במקרה הפוך.
התהליך היה קצת יותר מורכב וכלל החתמה של יחידות נוספות על טופס התיאום, גם אם לא היה ליחידות אלה כול קשר לשטח שעליו דובר.
כך גם אנחנו חתמנו על טופסי תיאום מיחידות שונות על דברים שלא קשורים אלינו. הכול כמיטב מסורת הכסת”ח (כיסוי תחת) של צהל,
עובדה שיצרה עומס בירוקרטי. כמו במקרים רבים, עומס בירוקרטי יוצר זלזול בנוהלים ועיגולי פינות.
מרוב תיאומים היינו חותמים על טופסי התיאום כלאחר יד, פעמים רבות לא זכרנו על מה חתמנו. זה היה משותף למרבית סמלי המבצעים בכול הבסיסים.
כול עוד לא קרה כלום, הכול בסדר, אך אם מתרחשת פשלה, סמלי המבצעים משלמים את המחיר, הרי הם שביצעו את התיאום.
הפשלה הגדולה
באחד הימים עלה כוח צנחנים לאימון במשטרת סאנור, בזמן שכוח גולני מבזק התאמן שם. אש לא נורתה ואף חייל לא נשרט בקצה אצבעו. שתי
היחידות בזבזו כמה כמה שעות אימונים. מפקד סאנור איציק מרדכי רתח על לקצין המבצעים וזה מצדו חיפש את סמל המבצעים האשם, כדי להתיז את ראשו.
כול סמלי המבצעים האחרים ובהם אמזל והנכלולי הכחישו שחתמו על התיאום הגורלי. נשארתי האחרון שהקמב”ץ תחקר. נזכרתי שלא מזמן חתמתי על תיאום
של בזק ולא הכחשתי כי יתכן ואני הפושע, וזאת מבלי להסתכל בראיית הזהב שהיא טופס התיאום האמור. העובדה שאני נהגתי כאוויל משריש, אינה מזכה את
הקמב”ץ שלא בדק את הטופס מול כול סמלי המבצעים במטרה לגלות מי חתום עליו. רותקתי לבסיס עד המשפט.
משפט איציק
נכנסתי למשפט אצל איציק מרדכי מפקד סאנור.
“אתה מודה שחתמת על טופס?”
מודה,” עניתי בקול שפל.
“מה יש לך לומר להגנתך?”
“אני מקווה שתתחשב בכך שבשבוע הבא אני אמור לצאת לחופשת שחרור, ובעוד שבועיים להתחיל קורס מורי דרך.”
איציק שקע בהרהורים ואחרי דקה אמר:
“חופשת השחרור שלך וקורס מורי דרך, אינם סיבה להפחית בעונשך.
רציתי לשפוט אותך ל-35 יום בפנים, אך העבירה שלך שווה יותר מזה, וזה כבר חורג מסמכותי.
אעביר אותך למשפט מח”ט הצנחנים, בסמכותו לשפוט אותך ל-70 יום בפנים או להעביר את משפטך לבית דין צבאי.
עד המשפט אתה מרותק לבסיס, אסור לך לבצע שום תיאום.”
לעזאזל, חשבתי, אם הייתי חוטף 35 בפנים זה נגמר בזה ואולי הייתי מקבל חנינה, אם זה יגיע לבית דין צבאי, אני עלול לקבל שנתיים בפנים…
“משוחרר,” קטע איציק את מחשבותיי.