Skip to content

המלך רחבעם השני

קוטני עבה ממותני אבי – פרסקו של המלך רחבעם באולם מועצת העיר בזל מאת האנס הולביין הבן. תמונה חופשית מויקיפדיה


על מעללי רחבעם זאבי (גנדי) שמעתי עוד לפני גיוסי, אך נתקלתי בהם במהלך השירות הסדיר שלי, ובמיוחד לאחר הצבתי כמש”ק ידיעת הארץ בפיקוד מרכז,
ממלכתו של רחבעם השני. לא אתייחס כאן לכול הידיעות, השמועות והתחקירים שיוחסו לאיש, מי שרוצה שיגגל. אתייחס רק למקרים שהכרתי אישית,
או ששמעתי עליהם מאנשים האמונים עלי.

אפתח במקאמה שכתבתי על האיש לאחר שחרורי משרות סדיר, הושפעתי מכתבותיה של סילבי קשת בעיתון הארץ על החנראל המקסיקני קסטניאטס
מפקד פיקוד ההרים והגבעות. בנוסף היה לי ידע נרחב למדי על מעשיו של גנדי בארץ המרדפים ובארץ הנשפים וההילולות.
מי שמתייחס למקאמה כתיעוד היסטורי הוא אוויל משריש ועושה זאת על דעתו הרופסת בלבד.
בכול זאת לא הכול מופרך. קראו בהזדמנות את הקישור הבא: בחזרה לארץ המרדפים: מבט נדיר אל הממלכה של רחבעם זאבי

הגנראל

יש לנו גנראל נפלא
כול אינץ’ מגופו נודף תהילה
חיוכו הנוסך בלב בטחון
הוא האיש הנכון במקום הנכון.

כול העם רוכש לו כבוד ויקר
דיוקנו המודפס כמו לחם נמכר
לכול הציבור הוא זריקת המורל
בקיצור אין כמו הגנראל.

פניו שמש צרובות
כתפיו הרחבות
נושאות חרבות
עלי זית צולבות.

עברה שעת חצות הוא אינו מתבטל
בעמדת הפיקוד בהילטון הוטל
ובאופן ספונטאני בגן המלון
הוא עורך מסיבה לחוג הסילון

בין שרים דיפלומטים הוא מתרוצץ
כול המי והמי של החוג הנוצץ
המשקה שם זורם, השקת כוס לחיים
זורם כמו הדם בבית מטבחיים

הוא מוקף כוכבות
הוא שובר לבבות
רבבות רבבות
של נשים נבובות.

בבוקר מעל מיטתו מנתר
זריז ערני גמיש כפנתר
התגלו עקבות ריח של מלחמה
הוא זונק במסוק לגזרה החמה

שני צוותי טלוויזיה לוקח אתו
ועיתונאי החצר אין כמותו
המלקק לו ללא מעצור
ומריע: אל גנראל נצור

זאת לא גאווה
הוא מלא ענווה
הוא עושה כמחווה
להיסטוריה טובה.


על הארץ נחת, נעמד הוא תחתיו
מול המצלמות מסדר גיסותיו
בקול רם הוא שואג אל המיקרופון
אוגדת השריון תאגוף מצפון

גונדת תותחים מכת אש ראשונה
אך זה נראה נהדר בתמונה
מדרום גדוד קומנדו בעורף הולם
שם שמש ואין אפשרות לצלם

כחובב מלידה
אחר העבודה
מביים בשקידה
סרטי תעודה

כנופיית הרוצחים מהם הסתתרה
על צלע הנחל בתוך מערה
כלום לא יעזור נחרץ הגורל
מאום לא יציל מזעם הגנראל

מטוסים מרקטים וטנקים יורים
חיילי הקומנדו מסתערים
אחרי קרב רצוף הקרבה וגבורה
כבשו לוחמיו את המערה

כול עם ישראל
סגדו לגואל
המלאך גבריאל
בשילוב עם האל

וכשהסתיים קרב האדירים
נכנעו ויצאו כול הנצורים
שלושה רועים זקנים ותשושים
עשר עיזים ושני תיישים

והגנראל אז פרסם הצהרה
תפסנו בפעולה מזהירה
מנהיג מחבלים עם שני הסגנים
שהתחזו לרועים מסכנים

ופתאום התגנבה
לראשו מחשבה
מן הרהור תועבה
על כותרת עבה
בתמונה מלווה.

רוח המפקד

ערב דצמבר קפוא בהרי צפון השומרון. חבורה של חניכי קורס מ”כים ואני ביניהם פוסעת מהשק”ם של מחנה סאנור לכיוון המגורים.
בדרך עצרנו והבטנו בעניין בכיתה של טירוני סיירת חרוב מתרגלת פירוק והרכבת עוזי.
ידי החיילים רעדו מקור כאשר נגעו בחלקי המתכת הקפואים.

רק חייל אחד תרגל עם כפפות על ידיו, ידענו כמובן זה הבן של…
אחד מהחברה, טיפוס מעניין שכול מה שעולה במוחו משתלח מיד מלשונו אמר:
“פלמ”ח זאבי! למה חבריך מתרגלים בידיים חשופות ואתה מתרגל עם כפפות?”
“קר לי,” השיב הבן של… ללא ניד עפעף.
“איך אתה מאפשר את הבית זונות הזה?” פנה בעל הלשון המשתלחת אל המ”כ המתרגל.
“אתה רוצה שאני אעוף כמו שעף המ”כ אותו החלפתי?”

התרחקנו מהטירונים. בדרך למגורים, התעוררו בי געגועים בני שנה, עזר ויצמן מעולם לא התערב במה שקרה לבנו שאולי בפלוגה שלנו. נהפוך הוא, שאולי סבל לא פעם מהיותו הבן של… אם עזר היה מתערב כמו גנדי, חצי מסגל המחלקה שלנו היה מודח. כך אמור לנהוג אדם בעל ערכים. לא כך נוהג עבד כי ימלוך.


לי לביאה יש ושמה רותי

רותי הייתה גורת אריות שהוצבה לפיקוד מרכז על ידי אלוף הפיקוד רחבעם זאבי.
כלוב מיוחד עם חימום נבנה לכבודה ומש”ק אריות דאג לכול מחסורה.
כאשר בגרה היא התלוננה על מחסור בחיי מין ואז גויס כפיר אריות למלא את המחסור ולארח לה לחברה.
בכול פעם שהגעתי למצודת כפיר משכנו של פיקוד המרכז, חזיתי בזוג המלכותי.
יום אחד עברה שמועה במסדרונות המצודה, “האריות מזדיינים.” כולם עזבו את עיסוקיהם ורצו לראות את הפלא.
רותי ובן זוגה לא אכזבו, אף מופע חי של מועדון לילה לא יכול היה להשתוות להצגה של האריות.


השילוש הקדוש

כמו האב הבן ורוח הקודש, כך היו להקת פיקוד מרכז, צוות הווי צנחנים ושלישית פיקוד מרכז,
אחד שהם שלושה, שלושה שהם אחד. הלהקה/ות הייתה/היו בפיקוד איצ’ה ראש מחלקת החינוך בפיקוד המרכז שהיה גם מפקדי, כך התוודעתי אליהן. הלהקות שרו שירים פטריוטים לעילא ולעילא כמו יש לי אהוב בסיירת חרוב, האיש מן הבקעה ועוד. שירים תבוסתניים כמו שיר השלום של יעקב רוטבליט היו שנואים על המלך רחבעם השני. כאשר להקת הנח”ל הופיעה ברחבי פיקוד המרכז, היא לא הורשתה לבצע את השיר הזה. כתחליף פטריוטי לשיר הנתעב, שרה להקת פיקוד המרכז את השיר הימים האחרים.

ולפעמים החגיגה נגמרת ואולי רק מתחילה. ההרכב הנוכחי של הלהקה עמד להשתחרר, ביניהם שלומית דוביניק (לימים אהרון) וכן אלי גורנשטיין. המלך רחבעם ערך נשף מפואר לרגל המאורע. האירוע שאליו הוזמנו הסלתא והשמנא של החברה הישראלית, נערך בגן האורנים היוקרתי בגני התערוכה. מיטב המשקאות והמאכלים הוגשו לאורחים. המלך התרוצץ בין אורחיו זורח כולו, מרים אתם כוסות של ויסקי וקוניאק יוקרתיים וזולל בשרים משובחים. שמעתי את אחד הסלבס מלהג עם חברו, הנשפים של אריק שרון, מפקד פיקוד דרום. הם שמחת עניים לעומת הנשף הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *