Skip to content

הודו היהלום בכתר האימפריה

הודו – לכלוכית שהייתה שפחתה החרופה של חברה מסחרית

במאה ה-17 במקביל לפעילות באמריקה, הוקמו תחנות מסחר מבוצרות וחמושות בהודו, על ידי חברת הודו המזרחית האנגלית/בריטית . מעצמות אירופיות נוספות הקימו חברות ותחנות מסחר במתכונת דומה. החברה הבריטית הביסה את מתחרותיה כלכלית וצבאית. תחנות אלה שמשו במאה ה-18, בסיס להשתלטות החברה על מרבית שטחה של הודו. הודו הפכה לרכוש החברה. לרשותה של החברה עמדו צבא של מאות אלפי חיילים וצי מלחמתי.

חברת הודו המזרחית הבריטית -קרטל הסמים האדיר שהיה אי פעם.

חברת הודו המזרחית הייתה גם קרטל הסמים הגדול ביותר אי פעם, שעל ידו נראים הקרטלים בקולומביה כבדיחה עלובה. החברה הכריחה חקלאים הודים לגדל פרג (ממנו מופק האופיום) במקום גידולים מסורתיים. כתוצאה מכך מתו כעשרה מיליון הודים ברעב, מאושרים לתרום את חלקם בשגשוג החברה.

החברה יזמה והובילה את שתי מלחמות האופיום עם סין, אשר בחוצפתה אסרה את סחר האופיום, והעזה להחרים ולהשמיד עשרים אלף תיבות אופיום משובח. בסיום המלחמות אושרה זכותה של החברה לסמם מיליוני סינים בשם הרעיון הנשגב של סחר חופשי.

במלחמת האופיום הראשונה השתלטה בריטניה על המושבה הונג קונג בסין. החזרת הונג קונג לסינים מאה וחמישים שנה מאוחר יותר, נחשבת סופה של האימפריה הבריטית.

אחת מספינות התותחים של חברת הודו המזרחית הבריטית (מסומנת באליפסה בצד ימין), שהביסו את צי הג’ונקות הסיני המיושן. באדיבות ויקיפדיה עברית בטוויטר.

לכלוכית פוגשת בנסיך

במהלך מלחמת האופיום השנייה, בשנת 1958 פרץ מרד של יחידות הודיות בצבא הודו שהיה שייך לחברת הודו המזרחית המרד דוכא בדם ואש על ידי יחידות אחרות של צבא הודו שבהן גם כן שרתו הודים. כלומר הודים ירו בהודים. המרד נודע לימים כמרד ההודי הגדול. לאחר דיכוי המרד. עבר השלטון בהודו ישירות לכתר הבריטי. השלטון הישיר היה נאור באופן יחסי, לעומת שלטונה המושחת של חברת הודו המזרחית. שלטון זה מתחילתו עד עצמאות הודו נקרא הראג’ הבריטי. בתקופה זו זכתה הודו שהייתה המושבה החשובה באימפריה לכינוי “היהלום בכתר האימפריה”. ראש הממשלה הבריטי יהודי בנימין ד’יזראלי העביר בשנת 1876 חוק בפרלמנט הממנה את המלכה ויקטוריה לקיסרית הודו..

“כתר חדש בתמורה לישן” – קריקטורה של דיזראלי המחופש לאלאדין והמעניק למלכה ויקטוריה כתר קיסרי במקום כתר המלכות שלה. מצוטט מויקיפדיה

את ההצדקה המוסרית לקולוניאליזם והאימפריאליזם אפשר למצוא בשיר משא האדם הלבן של רודיארד קיפלינג בריטי לבן שחי בהודו (הוא שיצר את ספר הג’ונגל הנפלא). השיר בעצם פונה אל האמריקאים להשתתף יחד הבריטים בשליחות הקדושה של האדם הלבן לתרבת את העמים הברברים. אביא כאן את הבית הראשון של השיר, מתרגום המופת לעברית של צור ארליך.
עִמְסוּ מַשָּׂא הַלֹּבֶן,
שִׁלְחוּ מֵיטַב בְּנֵיכֶם
אֱלֵי גָּלוּת נִדַּחַת
לִדְאֹג וּלְרַחֵם
וְלַעֲשׂוֹת אֶת חֶסֶד
כּוֹבֵשׁ עִם נְתִינוֹ –
עַם עַגְמוּמִי וּפֶרֶא,
קְצָת שֵׁד וּקְצָת תִּינוֹק.

קיפלינג גם כתב את הפואמה גונגה דין (ומואיז הקטן קפץ כמו גונגה דין בשירו של יוסי בנאי). הבלדה מתרחשת בשנת 1880 במרידה הודית מספרת על מוביל מים הודי של יחידה בצבא הודו שהקריב את חייו כדי להציל את אדוניו הלבנים. הבלדה הפכה לסרט בשנת 1939 כאשר הגזענות הייתה עדיין באופנה.
התרווחו בכיסאותיכם ותיהנו מהטריילר לסרט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *