הוא היה הגדול מכולם, מגן הירק של הקיבוץ הגיע למרומי האקדמיה העולמית, איש רחב אופקים באופן נדיר
ביולוג, גיאולוג, איש מדעי הסביבה ומה לא? זהו פרופסור אמריטוס אביתר נבו הנמצא בעשור העשירי לחייו,
ומה שנשאר הוא לאחל לו אריכות חיים, הוא אכן ראוי לכך.
אייבי היה מורה מחונן. הטוב ביותר שהיה לי והיו לי הרבה מורים טובים. שיעורי הטבע המרתקים שלו נערכו פעמים רבות
מחוץ לכיתה. פעם אחת הוא לקח אותנו למוזיאון האדם הקדמון בחיפה ואחר כך למערת אצבע בנחל אורן. כך למדנו
שאבינו הקדמון לא היה אלוהים אלא סוג של קוף.
הערה שלי: אייבי הוא אולי ההוכחה לכך שהאדם הוא בן אלוהים.
מצד שני אנשים רבים מוכיחים שהאב הקדמון של האדם הוא קוף.
כולי תקווה שמלך הקופים לא יתבע אותי על הוצעת דיבה.
אחזור לטיול שנושאו האדם הקדמון אשר הותיר בי רושם עז. בעקבותיו כתבתי (הייתי אז כבן עשר) את השיר הבא:
אייבי אייבי גדול הדור
במערות ובמחילות ינבור
במערות חופר חושף
ושלדים הוא כך אוסף
אבל שיתקרב יומו
וודאי תהיה צוואתו
להיקבר באחת המערות
הגדולות והשחורות
ובעוד מאה אלף שנה,
למערה יגיעו מלומדים,
ובתוך גומחה קטנה,
ימצאו שלד מקסים.
את שלדו ישימו במוזיאון
והוא יהיה אדם קדמון.