אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר – כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת ובכתב מהמחבר.

 

 

ואלה תולדות הספר הרב ממדי

בראשית ברא האדם את הכתב והכתב הוליד את הספרים, לוחיות וגלילות חרס בארם נהרים, ומגילות פפירוס בארץ היאור. כל זה היה כשלושת אלפים שנה לפני הולדת משיח הנוצרים. שתי צורות ספר אלה חיו בשלום ובשלווה בשני צידי הסהר הפורה כאלפיים וחמש מאות שנה. עד מותם של ספרי החרס.

גלילת חרס מבבל בכתב היתדות. בארם נהרים היו ספריות שהכילו עשרות אלפי לוחיות חרס. המיתוס עלילות גלגמש היה סיפור עלילתי שנכתב על עשרות לוחיות חרס.

קטע מספר הקומיקס הראשון. מגילת פפירוס, כאלף שנה לפני הולדת משיח הנוצרים. המגילות ממשיכות להתקיים עד ימינו. ספרי תורה הכתובים ביד הם מגילות לכל דבר.

ןאז הופיע המנצח הגדול, סמוך להולדת משיח הנוצרים. הלא זה הקודקס הרומאי. כרוך מלפנים ומאחור עם תמיכה בשדרה. בין הכריכות דפים הכתובים משני צדיהם, זהו הספר המוכר לנו עד היום.

 

 

המגילה עוד שרדה שנים רבות לצד הקודקס. לא חייבים להילחם אפשר לחיות יחד. הקודקס היה לחיי היום יום, המגילה להזדמנויות חגיגיות. כמו כתיבת ספרי תורה אצל היהודים.

ימים גדולים הגיעו, ההמצאה ששינתה אולי את האנושות יותר מכל,
יוהאן גוטנברג הוליד את מהפכת הדפוס >

בשש מאות השנים האחרונות שולט הקודקס המודפס.
הספר שהיה מוצר יקר לאליטות,
ירד אל העם.
התמכרנו לו, אל מגעו ריחו ומשקלו. קשה לנו להיגמל,

הספר המודפס הוליד בן לתפארה , עידן הספר הרב ממדי הגיע.
הוא עתיד להביא לעולם הספרים, מה שאביו, הספר המודפוס לא יכול לתת.
חוויה אנושית חדשה ומרעננת, של מדיה עשירה ללא גבולות

זו אינה רבולוציה, זו אבולוציה.

האינטרנציונל הקומוניסטי מת!
לא יהיה ״עולם ישן עדי היסוד נחריבה״.
לא יהיה ״לא כלום אתמול, מחר הכל״.

כבודו של הספר המודפס במקומו מונח.
הוא ימשיך ללוות אןתנו עוד שנים רבות.
לצדו יצעד בנו הצעיר ממשיך דרכו.

זהו חזון הספר ברב ממדי.

בין אב לבנו

הדמיון

כבן נאמן, מנסה הספר הרב ממדי לשמור על חווית הדפדוף המוכרת והממכרת של הקודקס. הוא עושה זאת על ידי שימוש בטכנולוגית 3D Flipbook
אם עדיין לא שמת לב יש אפשרות דפדוף בפינת הדף. היכן שהאיקון הפינתי.
משקל טאבלט 11׳ עם מסך באיכות גבוהה, כחצי ק״ג דומה למשקל ספר מודפס. אינני ממליץ לקרוא במסך הטלפון הנייד. או במסכים בעלי איכות נמוכה זהו מתכון בטוח לאיבוד חלק מהחוויה.

את הקריאה בסםר הרב ממדי אתה יכול לחוות בכל מקום. בהתאם להרגליך.

 

השוני

איכסון

מדפי הספרים העמוסים הפכו זה מכבר לסימן ההכר של בית תרבותי. הספר הדיגיטלי בכלל וגם הספר הרב ממדי אינם זקוקים להם. כך יכולים להתפנות שטח חיוני וקירות בבית המודרני. כמובן שישארו מדפים עבור המורשת המודפסת, שעדיין לא נס ליחה

מה שאינו מובן מאליו

אם המחבר משתמש במונח או אסוציאציה שאינם מובנים מאליהם לקורא, יש לו כמה אפשרויות:

בספר המודפס:
1) הסבר בגוף הטקסט - רעיון לא רע בכלל, אך הוא מיותר למי שמכיר את הלא מובן מאליו ויכול אפילו להרגיז אותו.

2) הערת שוליים או הערת סיום. מי שמכיר לא חייב להתייחס אליהן.

מי שלא מכיר יכול לה׳ֿישאר בחוסר ידיעה ואולי יחמיץ משהו חשוב, הוא יכול לפנות להערה, או להניח את הספר מידו ולחפש בויקיפדיה. שתי האפשרויות מנתקות אותו מרצף הקריאה.

3) בשנים האחרונות נוספה אפשרות להוסיף קוד QR המופנה למצלמת טלפון הנייד ופותח למשל את הדף המתאים בויקיפדיה.

בספר הדיגיטלי:

שיטה 1 מיותרת. את שיטות 2 ו-3 יכול להחליף החלון 🕎🕖הקופץ שאינו מנתק את הקורא מהטקסט ונסגר לאחר מילוי תפקידו.

תיקונים ועידכונים מרגע סיום העיצוב

בספר מודפס אי אפשר לתקן עד המהדורה הבאה. והטעות נשארת לרוכשים.

בספר דיגיטלי קל מאוד לתקן, אם זה לא פוגע בעיצוב (למשל שגיאת כתב)

לשנות את העיצוב במקצת, קשה קצת יותר, אך אפשרי.

אם הספר נמצא על שרת אינטרנט, התיקון מתעדכן מיד אצל הלקוחות.

משא הספר

דהספר המודפס - כבד מנשוא

 

מרגיז לראות כמה קל המשא על שכמו של הספר הדיגיטלי. אם בתמונה הקודמת ג׳מיני ואני הזענו, הרי התמונה הזאת היא מתכון מנצח להתאבדות משעמום.
אין גזעי עצים הנכרתים ביערות הצפון השטים במורד הזרם,
אין אוניות רכבות וטחינת גזעי העץ כדי ליצר נייר.
אין דפוס ואין מחסנים מלאי ספרים. כמעט שום דבר לא עומד בדרכו של הספר.

הלקוח פשוט מזמין אותו באתר המוכר, ומקבל את האפשרות לקרוא בו בתוך כמה שניות, תהליך של פיהוק אחד ארוך.

בעניין זה הספר הדיגיטלי לא קם בפני זיקנתו של הספר המודפס.