
מהי באמת אמת היסטורית?
אמר יוליוס קיסר: את ההיסטוריה כותבים המנצחים
שיכלל אותו ג'ורג' אורוול בספרו 1984:
השולט בהווה שולט בעבר והשולט בעבר שולט בעתיד.
השולט בעבר, ינחיל לשולטי העתיד רק מה שמשרת את אמונתו והאנ'נדה שלו,
לא דברים אחרים ובטח שלא דברי כפירה.
הדבר תקף במיוחד לזמנים בטרם המצאת הדפוס, כאשר השולטים בעבר העתיקו ושיכתבו ספרים במו ידם.
פרושים וצדוקים
בימי הבית השני היו שני זרמים דתיים עיקריים בעם ישראל
הפרושים שהיו רוב העם האמינו במסורת אבות שכונתה לימים התורה שבעל פה. הם שיסדו את היהדות הרבנית השולטת ביהדות עד ימינו.
מוקד הכוח של הפרושים, היה שליטתם בסנהדרין, בית המשפט הגבוה.
הצדוקים האמינו רק בתורה שבכתב, שניתנה למשה על הר סיני ונכתבה בחמשת חומשי תורה. עם הצדוקים נמנו מרבית האצולה והכהונה בבית המקדש.
בין הפלגים הייתה שנאה עזה כמו שרק יהודים יודעים לשנוא.
החשמונאים והפרושים – סיפור של אהבה/שנאה
פרק א – רועים בשושנים
החשמונאים שהחזיקו באמונה הפרושית היו גיבורי העם. הם לחמו בעוז ובנחישות לשחרור יהודה מעריצות הממלכה הסלווקית
(היוונים בסיפורי חנוכה לילדים),
יהודה המקבי מטהר המקדש היה לגיבור על.
שמונת ימי החג נקבעו לדורות, על שום שבשנה בה טוהר המקדש לא היה אפשרי לחגוג את שמונת ימי חג הסוכות.
לא נס פך השמן ולא נעלים. הודלקה רק מנורת בית המקדש עם שבעה קנים. חנוכיות ביתיות של שמונה נרות ושמש נכנסו יותר ממאה שנים אחר כך.
שניים מאחיו של יהודה יונתן ושמעון, כמו בנו של שמעון יוחנן (הורקנוס) נשאו בתואר נשיא וכהן גדול.
ספר מקבים העברי, המסמך ההיסטורי החשוב ביותר של עם ישראל בימים ההם, אשר פיאר את עלילות החשמונאים, היה מקודש.
הספקנים שביניכם ודאי יאמרו: מי שמך להגיד שהספר היה מקודש?
תשובתי למשמיצי: אם לא היה מקודש, לא היו מתרגמים אותו ליוונית בתרגום השבעים.
פרק ב – שמועות נבזיות
הממסד הדתי הפרושי קינא בחשמונאים על אהבת העם אליהם. הפרושים טענו שיש להפריד בין הנשיאות לכהונה הגדולה. או בשפת ימינו – הפרדת הדת מהמדינה.
כמו כל שליט או ממסד, סרב יוחנן הורקנוס הנשיא והכהן הגדול, לוותר על חלק מכוחו.
כמו בימינו החל הממסד הפרושי להפיץ שמועות. על כך שהורקנוס פסול לכהונה הגדולה בגלל אימו.
כאשר אירח הורקנוס הורקנוס את ראשי הפרושים למטרת פיוס, פער אחד מהם אליעזר בן פועירה שמו את לועו, והטיח בהורקנוס: שמענו שאימך הייתה שבוייה. המשמעות: יש חשד שהיא נבעלה על ידי ההגמון היווני. ועל כן היא חללה ובנה אינו יכול לשמש כהן גדול.
כמו שאתם רואים, השיטה של הפצת שמועות כדי לפסול אדם מלמלא תפקיד עתיקת יומין היא. כמו שתראו עוד מעט, שיטת הכפשה זו הייתה חביבה ביותר על הממסד הפרושי. הורקנוס בזעמו הדיח פרושים רבים ממשרותיהם, והוא ויחד עימו כל בני ביתו המירו את אמונתם לצדוקית.
הרעיה המשותפת בשושנים, הפכה לשנאה הדדית מרה, אשר רק החמירה עם יורשיו של הורקנוס שהכתירו את עצמם למלכים, אך המשיכו לאחוז במשרת הכהן הגדול.
פרק ג – לא רק ישוע מנצרת נצלב
השנאה והתיעוב ההדדי החמירו בתקופת מלכותו של ינאי, עד שלבסוף פתחו הפרושים במרד ולא התביישו לשתף פעולה עם הסלווקים, האוייבים המרים של יהודה בימים ההם. (בגידה כבר אמרנו?)
המלחמה נמשכה שש שנים, עשרות אלפי פרושים נהרגו, בסופה הביס המלך והכהן הגדול ינאי את אויביו הפרושים וצלב שמונה מאות מראשיהם. (ישוע אתה לא הראשון וגם לא לבד).
היחסים בין הפרושים לצדוקים השתפרו מעט לאחר מות המלך ינאי, ועלייתה למלוכה של אשתו שלומית אלכסנדרה היא שלומציון המלכה, אך הפרושים חיכו לשעתם.
פרק ד – את הנקמה מגישים קרה
ממלכת יהודה החשמונאית/צדוקית השנואה על הפרושים קרסה. אחרי כמעט שמונים שנות עצמאות בהנהגת בית חשמונאי, יהודה שוב הייתה משועבדת לגויים, הפעם לרומאים.
הצדוקים נחלשו עד שכמעט נעלמו לאחר חורבן בית המקדש השני. הפרושים הפכו לשליטים הבלעדיים על דת ישראל עד ימינו אלה.
האריה החשמונאי מת. הגיע זמנם של השועלים הקטנים לכרסם את נבלתו. החל ליל הסכינים הארוכות!
אי אפשר היה להשכיח את החשמונאים. אך למה להשכיח אם אפשר לבזות אותם ולגמד את גבורתם?
לצורך השליטה בעתיד, הוצא ספר מקבים הקדוש מהקודקס היהודי, והקריאה בו נאסרה או למעט גונתה. (מי אמר משטרת המחשבות ולא קיבל?).
מקורו העברי של הספר אבד לעד. למזלנו נשמר הספר בשפה היוונית. מכיוון שהיה חלק מתרגום השבעים, הברית הישנה בלשון הנוצרים.
במקומו הוכנסה לארון הספרים היהודי אסופת הכזבים וחצאי האמיתות הקרויה מדרש מעשה חנוכה.
הסיבה לפרוץ מרד החשמונאים

בספר מקבים מתתיהו הורג את המתיוון שביקש ממנו להקריב חזיר. לאחר מכן בורחים מתתיהו וחמשת בניו להרים ופותחים במרד.
במדרש מעשה חנוכה: חנה בת מתתיהו הייתה אמורה להימסר לבעילתו של ההגמון היווני ביום חתונתה (הלילה הראשון שמור להגמון) בהסכמת אחיה. חנה קרעה את בגדיה ונעמדה עירומה מול הקהל, הדבר הכעיס את אחיה ואז אמרה להם חנה:
. על זה אתם כועסים? הרי הפקרתם אותי להבעל על ידי ההגמון. מרב בושה פתחו האחים החשמונאים במרד. ולך תוכיח שאין לך אחות.
אני מבין למה רבנים הזויים מלהגים את הכזב הזה כאשר הריר נוזל על הזקנם, אבל פמניסטיות?
מהי מהות החג?
ספר מקבים
טיהור המקדש
גבורה אנושית של המקבים
שהצילו את עם ישראל
שמונה ימים לזכר ימי חג הסוכות
שנימנע היה לחוג אותם במועדם
ספרות חז"ל
נס פח השמן
התערבות אלוהית
גבורת החשמונאים שולית
שמונה ימים שפך השמן הניסי
הספיק כדי חהדליק את המנורה
פרק ה – להחזיר עטרה ליושנה
עם ישראל שכשך בכזבי הפרושים עת ארוכה, עד תקופת ההשכלה שאז תורגמו לעברית הספרים החיצוניים. אותם אוצרות של תרבות יהודית שמשטרת המחשבות הפרושית ניסתה להסתיר מאיתנו.
כאשר חיפשה הציונות גיבורי עבר, עלתה מחדש קרנו של ספר מקבים הראשון. הציונות החזירה לחשמונאים את כבודם האבוד. חג החנוכה התאזן בין הבלי נס פך השמן לבין גבורת החשמונאים.
אך גם היום רוב הטקסים והתפילות מזכירים את הנס ולא את הגבורה.
שיר חלוצי ידוע התריס נגד סיפור הנס:
נס לא קרא לנו,
פך שמן לא מצאנו,
בסלע חצבנו עד דם,
ויהי אור.
איך מתחבר לזה הספר מלכה בשר ודם?

עד כאן העובדות נסמכות על תיעוד היסטורי מקובל, בצירוף פרשנות אישית שלי.
הספר נסמך על היסטוריה נסתרת אליה נחשפתי כאשר הובלתי משלחת שחילצה את הארכיון האבוד של ניקולאוס איש דמשק.
גילוי נאות: האיש – היסטוריון ידוע – חילוץ הארכיון מציפורני ארגון הטרור דאע"ש – נברא על מקלדתי.
תאמינו לי שסיפור החילוץ שווה קריאה בנספח אשר אשר בסוף החלק השני של הספר. לא מקלקלים סיפור טוב עם עובדות.
ברומן ההיסטורי המרתק (הנחתום אוהב מאוד להעיד על עיסתו) מלכה בשר ודם על שני חלקיו. תוכלו לגלות מה שהסתירו מכם השולטים על העבר והעתיד של עם ישראל.
תוכלו לקרוא על מדינת החשמונאים, על יחסי הפרושים והצדוקים, ועל המלחמה הנוראה של המלך אלכסנדר ינאי בפרושים.
אך עם כל הכבוד למלך ויש כבוד, הגיבורה האמיתית היא לא אחרת מאשר שלומית אלכסנדרה היא שלומציון המלכה.
ולכל הפמיניסטיות, עזבו את הגיבורה הבדויה של הפרושים, וקראו על גיבורה נשית אמיתית