המולדת השנייה ברית המועצות חיבקה בחום את נאצר שליטה המהפכן והנאור של מצרים. הוא מצדו אימץ
את שיר האינטרנציונל ובמיוחד את השורה עולם ישן עדי היסוד נחריבה, העולם הישן שלו החל במדינת ישראל הצעירה.
כדי להגשים את חזונו, העניקה לו המולדת השנייה מלוא חופנים מהנשק שהביס את הצבא הנאצי עשר שנים קודם לכן.
לוחמי חופש פלסטינאים עסקו בתחביבם האהוב רצח. כתגובה הצנחנים של מדינת ישראל יצאו לפעולות תגמול.
ישראל התכוננה למלחמה הבאה.
נחפרו עמדות להגן על הקיבוץ וגם חפירות להתגונן מפני הפגזות והפצצות.
בין בית הילדים שלנו למבנה בית התינוקות והפעוטון נבנה מקלט קטן ודחוס. תירגלו אותנו להיכנס אליו במהירות וללא פאניקה.
אבי הטנקיסט וגברים אחרים גויסו למילואים. אי אפשר היה להסתיר מילדים סקרנים כמונו את המצב, אני וילדים אחרים כבר האזנו
לחדשות מפי ראומה אלדר ומשה חובב.
ואז גדוד הצנחנים 890 שלימים נמניתי עם לוחמיו, צנח במיתלה. המלחמה החלה.
יומיים אחר כך קולות נפץ קרעו את שלוות הלילה, הובהלנו למקלט הקטן והיחיד שהיה בקיבוץ.
אנחנו הילדים הגדולים של הקיבוץ שמרנו על איפוק, התינוקות וילדי הפעוטון בכו.
למחרת נודע לנו שקולות הנפץ ששמענו היו ניסיונה של המשחתת המצרית איברהים אל אוול להפגיז את בתי בזיקוק במפרץ חיפה.
הפלוגה של אבי קיבלה משימה בקרב אבו עגילה. למזלה של הפלוגה, היא הוחלפה על ידי פלוגה אחרת,
שהושמדה כמעט כליל, על ידי מארב של כוחותינו הנלמד עד היום בבתי ספר לשריון בכול העולם.
הטנק יוסף סטאלין בו פגש אבי בקרב אבו עגילה, ניפץ לו חזון המולדת השנייה בו האמין.
לאחר סיום הקרבות הוצבה היחידה של אבי במחנה כורדני לא רחוק מהקיבוץ. באחד הימים לקח אותי אבי לחניון הטנקים שם טיפסתי על השרמן
שלו ונכנסתי לתוכו. לא היה ילד גאה ממני. החלטתי שכאשר אתגייס, אלך גם אני לשריון.
