בין רומן היסטורי לסוגות ספרותיות אחרות

כל יצירה ספרותית מתקיימת בעולמה. על היצירה לציית לכללי העולם בו היא מתרחשת
העולם המוכר

סוגה: רומן עכשיוי עולם: מוכר לסופר ולקוראים
העולם הבלתי מוכר

סוגה: רומן היסטורי. עולם: היה קיים
על הסופר להכירו הייטב ולהנגישו לקוראים
העולם הבדיוני

סוגה: פנטזיה, מדע בדיוני, אוטופיה, דיסטופיה
עולם: לא היה קיים על הסופר לבוראו ולהנגישו לקוראים
מהו הרומן ההיסטורי? ומהי בכלל היסטוריה?

מי ששולט בהווה שולט בעבר ומי ששולט בעבר שולט בעתיד!
בזמן הזה: דוגמא מהעבר הקרוב מאוד
מה? כרוניקה – האוניה אלטלנה
יוני 1948
20 ביוני – האוניה מגיעה לחוף כפר ויתקין
21 ביוני – קרב בחוף כבר ויתקין בין אצל לצה"ל
22 ביוני – אחרי הקרב האוניה מפליגה לתל אביב
22 ביוני – האוניה בוערת מול חוף תל אביב
האוניה אלטלנה בוערת מול חוף תל אביב

למה? היסטוריה – המלחמה על הנרטיב
הפלמ"ח, ממשלת ישראל: לאצ"ל הייתה תוכנית להפיכה צבאית. כל ההוכחות מצביעות על כך. היות והאניה לא נכנעה היה הכרח לירות עליה.
על כן קדוש התותח שירה על אלטלנה.
אצ"ל, תנועת החירות: לא הייתה שום כוונה להפיכה צבאית. בגין הכריז: לא תהיה מלחמת אחים.
הפלמ"ח וצה"ל לחצו בחדווה על ההדק.
על כן: התותח שירה על אלטלנה הוא תותח הדמים הטמא.
מקץ 30 שנה 1978 יוצאים שני ספרים בשם אלטלנה

אורי ברנר: לוחם ומפקד בפלמ"ח והיסטוריון של ההגנה והפלמ"ח
שלמה נקדימון: עיתונאי סופר ויועץ רוה"מ מנחם בגין
בימים ההם: דוגמא מהעבר לפני 2200 שנה
מה? כרוניקה
שנת 167 לפני הספירה: פרוץ מרד החשמונאים

למה? היסטוריה – המלחמה על הנרטיב
ספר מקבים: אחרי גזירות אנטיוכוס, הגיע כהן מתייוון למודיעין, הקים מזבח וביקש ממתתיהו החשונאי להקריב חזיר. בתגובה הרג אותו מתתיהו. ועל כן ברחו מתתיהו ובניו להרים ופתחו במרד.
מדרש מעשה חנוכה: היוונים גזרו על היהודים שכל כלה הנישאת צריכה להיבעל בעילה הראשונה להגמון.
גם בזמן נישואי חנה בת מתתיהו לאלעזר בן חשמונאי היא והיתה אמורה להינתן להגמון. בעקבות כך קרעה הכלה את בגדיה, השליכה את תכשיטיה, יצאה לקהל מלובשת סמרטוטים קרועים ובחוסר צניעות, והתחילה למזוג יין לסועדים. אחיה כעסו על חוסר צניעותה ורצו להרגה, אך היא טענה שהחרפה שהיא תהיה עם ההגמון חמורה יותר מזו, וקראה להם לעשות כמו שמעון ולוי שלחמו בשכם כדי להציל את דינה אחותם.
בני מתתיהו קישטו את הכלה והוליכוה להגמון בחופה ובכלי זמר, כשהם מעמידים פנים כאילו הם באים לציית לגזירה, וההגמון קיבלם בלי חשד. כשנשארו הכלה ויהודה לבדם עם ההגמון, הרג אותו יהודה ופתח בקרב נגד היוונים.
שני נרטיבים משני מקורות יהודיים

ספר מקבים: נכתב סמוך לפרוץ מרד החשמונאים משקף את נקודת מבטם
מדרש מעשה חנוכה: מדרש חז"לי נכתב מאות שנים לאחר המאורע, משקף את הקרע בין בית חשמונאי לפרושים ובין הפרושים לצדוקים.
עד תקופת ההשכלה וגילויו מחדש של ספר מקבים על ידי היהדות, שלט הנרטיב של מדרש מעשה חנוכה. הציונות שחיפשה גיבורים יהודיים, אימצה בנפש חפצה את הנרטיב של ספר מקבים.
רומן היסטורי מתנהל בתקופה קודמת, בעולם שנעלם. העלילה שלו יכולה להיות בדיונית לחלוטין,
כמו העלילה במישהו לרוץ איתו, או מבוססת על סיפור אמיתי כמו הפרדס של עקיבא
כמה ההבדלים בין העולם המודרני לעולם בתקופה ההלניסטית/רומית
בה מתרחש הרומן ההיסטורי שלי מלכה בשר ודם
| תחבורה | המכוניות, רכבות, מטוסים, אוניות ממונעות | סוסים, מרכבות, אוניות מפרש ומשוטים |
| תקשורת | רדיו, טלוויזיה, אינטרנט | שליחים רכובים, יונים, אוניות |
| זכויות האדם | שוויון ללא הבדל דת לאום מין מגדר | מעמדות – עבדים, המון העם, אצולת רכוש, אצולת זכות אבות. נשים במעמד נחות. סריסים |
| נשק | נשק חם – תותחים, שריון, מטוסים, נשק גרעיני | נשק קר – חרבות, חניתות, קשתות וחצים, אוניות |
| אופי המלחמה | טוטאלי – הרג מיליונים גם לא לוחמים, הרס ערים | מקומי – לוחמים וגם לא לוחמים היו סחורה בשווקי העבדים |

עלילת הספר מתרחשת בתקופת מדינת החשמונאים במאות 1-2 לפני הספירה. העולם הוא יהודי עם השפעה הלניסטית חזקה. הגיבורה היא שלומית אלכסנדרה דמות היסטורית ידועה. בערי מדינת ישראל קרויים רחובות רבים על שמה, כפי שהוא ידוע מספרות חז"ל שלומציון המלכה.
הספר מספר את קורותיה, זהו סיפור סינדרלה על נערה ענייה שהגיעה למלכות, אך הקריבה את אהבתה הגדולה למען הגשמת יעודה.
חלק מהבדיון הספרותי של הספר, הוא גילוי מקור היסטורי עלום, הלוא הוא ארכיונו העבוד של ניקולאוס איש דמשק. האיש היסטוריון ידוע מהתקופה. גילוי הארכיון התרחש במוחו של הסופר.
אנקדוטות מהספר – שילוב עלילה עם מאפייני התקופה
החלק בספרותי מימין – כתוב בגוף ראשון מנקודת המבט של הדמות בראש הקטע
תחילת סצנת הלידה
שלומית
אחי העירום המכוסה דם נפלט אל ידיה של שפרה המיילדת.
היא הרימה את התינוק שזה עתה נולד בעקביו וסטרה לו על לחיו, כמו שראיתי שנהגה לעשות בלידות קודמות שבהן עזרתי לה. אחי לא זז, לא בכה ולא נשם. היא שבה וסטרה לו, הכתה בגב כף ידה על ישבנו, ניערה קלות את התינוק, אבל כל תגובה לא נראתה בגוף הצנום. הבטתי בפניו ההולכים ומכחילים והבנתי שקרה משהו רע מאוד.
"אחיך מת!" אמרה לי שפרה בקול שבור, "הראש שלו ענק."
"כן," השבתי לה בבכי.
לפתע הפכה ארשת פניה של שפרה למבוהלת. היא הניחה במהירות את גופת אחי על כורסת הלידה ליד אימא.

תיאור של לידה שנמצא בקברה של סקרוביונה אתיקה – מיילדת רומאית.
בתקופה זו לא הייתה מחלקת יולדות בבית החולים. נשים ילדו בביתם, או בבית המיילדת.
כורסת הלידה -במשנה כסא המושיעה. המושיעה היא המיילדת. הנשים בתקופה זו ילדו על כסא/כורסה בתנוחה של בין שכיבה לישיבה. המיילדת קיבלה לידיה את התינוק.
סצנה הילד ינאי באמבט
ינאי
"מה זה שפחה?" הייתי אז בן ארבע.
"זו אישה שקונים ומוכרים אותה," השיבה לי בשמת שרחצה אותי כמדי יום באמבט.
"כמו בשר בשוק?"
"כן, כמו בשר בשוק," קולה נחנק, והיא הזילה דמעה. נסערתי, זה לא הוגן, בשמת היא אישה טובה, חיבקתי אותה והצמדתי את ראשי לחיקה החם כשרכנה אליי.
"באיזה שוק קנתה אותך אימא?"
"היא לא קנתה אותי בשוק, עבד הביא אותי אליה."
"עבד קונים ומוכרים כמו שפחה?"
"כן, העבד הזה ואני היינו שייכים לאדון אינאיס, ראש הפוליס של אדורה."
אהבתי את מגעה של בשמת בעיקר כאשר היא רחצה את האיבר הקטן שלי. לפעמים, כשנגעה בו, הייתה לי הזדקרות ילדותית, ובשמת הייתה מחייכת אליי. אני בטוח שאחי אבשלום ואדוניה לא זכו למגעה הנפלא, שהיה שמור רק לי.
בשמת הוציאה אותי מהמים במגע אוהב וניגבה את גופי באלונטית.
"למה אינאיס מכר אותך?"
"איני רוצה לדבר על כך, יש דברים שהם לא לילדים,"דמעות החלו זולגות על לחייה, חיבקתי את צווארה.
"ינאי אתה ילד טוב, אני אוהבת אותך."
מאפיין נוסף של התקופה עבדות. אם בימינו העבדות מוקצית מחמת מיאוס, הרי בעולם העתיק היא הייתה מרכיב חשוב בחברה ובכלכלה. לפי הכתובים, בשוק העבדים הגדול של הים התיכון באי דאלוס, עברו מדי יום כעשרת אלפים עבדים. עבדים משכילים היו מורים לאצולה. עבדים בעלי כישורי לחימה היו גלדיאטורים בתרבות הלחם והשעשועים של רומא. כשליש מתושבי הדמוקרטיה הראשונה בעולם, אתונה, היו עבדים שכמובן לא נהנו מזכויות אזרח אתונאי. גם בכתובים שלנו מופיעה העבדות, לא כדבר מגונה. להבדיל מעמים אחרים, יש מצוות לנהוג בעבד ביחס רחום והוגן, מאין צער בעלי חיים, שגם הוא מצווה מהתורה.
קטעים מסצנת סקילת המכשפה
שלומית
ראש הטקס הכריז: "בשעה השישית תיסקל המכשפה שלומית," כמעט נחנקתי, האישה על הצלב קרויה בשמי! "בדין תורה, מכשפה לא תחיה!" הבטתי בשעון השמש, צילו של המוט כמעט נגע בקו של שעה זו.
האבנים המשיכו לפגוע באישה, שמלתה הלבנה האדימה כולה. פעם נוספת ניסיתי ליצור קשר עין עם האישה האומללה. אבן פגעה מעל גבתה הימנית, זרזיפי הדם גלשו ממצחה וסימאו את עיניה.
תחושת קבס עלתה בגרוני. הרגשתי שאני עומדת להקיא וכשלתי על ברכיי.
"נלך," מתתיהו הקים אותי, "אין צורך שנראה את הדבר המחליא הזה עד סופו."
כ
החלק הראשון: הכרזה על הסקילה בשעה השישית. בערך השעה שתים עשרה בצהרים. במערכת השעות היוונית. על מערכת שעות זאת, קרא בהרחבה בהסבר על הקלפסידרה.
על מערכת השעות היוונית קרא בהרחבה בחלק על הקלפסידרה
החלק השני סיומה של סצנת סקילת המכשפה
בזמנים ההם היה עונש מוות בסקילה שהוטל על ידי הסנהדרין – הרשות השיפוטית היהודית. בתלמוד הירושלמי נכתב ששמעון בן שטח הוציא להורג שמונים מכשפות ביום אחד.
הקלפסידרה של קטסביוס
שלומית
בכניסה למוזיאום, שם שכנה הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, ראיתי את שעון המים הקרוי ביוונית קלפסידרה, שאותו תכנן קטסיביוס, גאון הפנאומטיקה מאלכסנדריה. הקלפסידרה אינה כמו שעון שמש המראה את הזמן רק בשעות האור, היא יכולה להראות את הזמן גם בשעות החשכה. היו קלפסידרות עוד לפני כן, אך הדבר המיוחד בקלפסידרה הזאת היה הדיוק שלה, שהושג בעזרת סיפון וגלגלי שיניים.
החלטתי, קלפסידרות כאלה ייבנו בירושלים במקומות החשובים. ביקשתי מהספרן את הספר על הקלפסידרה ועיינתי בו. אחר כך ביקשתי לשכור סופר שיעתיק אותו.
"אין צורך בכך," אמר לי הספרן, "הספר פופולרי אצל תיירים הרוצים לבנות קלפסידרה כזאת בעריהם, תוכלי לקנות אותו אצלי תמורת עשרה דינרי כסף." קניתי את הספר.
אלכסנדריה הייתה עיר המדע של הזמנים ההם.
הספריה של אלכסנדריה הייתה הגדולה ביותר בעולם העתיק. האסטרונומים והמתמטיקאים היוונים, חישבו בדיוק מדהים את הקף כדור הארץ ואת אורך שנת השמש. הקלפסידרה של קטסביוס הייתה גם כן אחד הפלאים הטכנולוגיים של אלכסנדריה.

בתמונה תרשים משוער של הקלפסידרה לפי כתבים מהתקופה. המיכל עם המצוף מתרוקן מדי יום לגלגל המים המניע את תמסורת גלגלי השינים. גלגל השיניים העליון, מסובב את התוף סיבוב אחד במשך השנה.

במערכת השעות היוונית השעה הראשונה של היום מתחילה עם הזריחה, השעה השתים־עשרה מסתיימת עם שקיעת החמה, ואז מתחיל מחזור שעות הלילה. גם כן 12 שעות. אורך שעות היום והלילה משתנה בכל יום. חלוקת היממה לשני חלקים של 12 שעות שרירה וקיימת גם בימינו.
הסיבוב השנתי של התוף שים לב למרווחים המשתנים של הקווים בעונות השונות של השנה
סצנה ויה אפיה
שלומית
למוחרת רכבנו על הדרך המובילה לרומא.
"הבט לפניך," אמרתי, "זהו ביטוי נוסף לעוצמתה של רומא."
"אני רואה דרך יפה וגבעות מיוערות. מה לזה ולעוצמה?"
"אישי היקר, למד להביט על התמונה הגדולה. זוהי וִיָה אפיה, מלכת הדרכים של הרפובליקה הרומית. היא מוליכה מהעיר רומא ועד לנמל ברינדיזיום בדרום איטליה."
"דרך רחבה," העיר אריסטובולוס. כוחות צבא יכולים לנוע עליה בנוחות."
חייכתי, הוא מתחיל לראות את התמונה הגדולה.
"גם מסחר ודואר עוברים בדרך, שתי עגלות יכולות לחלוף זו מול זו בלא לרדת מהדרך."
"מה קורה בחורף כאשר יורדים גשמים?"
"הדרך סלולה כך שניתן לעבור בה גם בחורף."
אריסטובולוס עצר וירד מסוסו, הלם ברגלו האדירה באבני הדרך מספר פעמים, "אכן נראה שהיא סלולה היטב."
"כל איטליה מרושתת בדרכים המובילות לרומא. גם מחוץ לאיטליה סללו הרומאים אלפי מיל של דרכים, להיספניה במערב, לביזנטיום במזרח ועוד."
"מעולם לא חשבתי על דרך כמייצגת עוצמה," הרהר אריסטובולוס בקול.
