המושבות באמריקה – סחורה ושמה אדם
בתחילת המאה ה-17, ייסדה אנגליה מושבות באיים הקריבים שמטרתן גידול קנה סוכר, מהסוכר יצרו דבשה שנשלחה באוניות לאנגליה, באנגליה יצרו מהדבשה רום, באותן האוניות שלחו את הרום יחד עם חרוזי זכוכית לחופי מערב אפריקה, שם הם הוחלפו בעסקת ברטר מהוגנת בשחורים שניצודו על ידי מלכים מקומיים שחורים. העסקים שגשגו, הקפטנים הלבנים (אחד מהם היה שודד הים פרנסיס דרייק, גיבור הניצחון על הארמדה הספרדית) הכשירו את אוניותיהם כספינות קרוז, לצורך מסע תענוגות מפנק לאיים הקריביים.
מכיוון שהיה ביקוש רב לחבילת נופש זו, נאלצו הנופשים שהוחלפו ברום וחרוזי זכוכית, להצטופף במרתפי אוניות הקרוז בשטח של 0.4 מ"ר לנופש. הקפטנים הלבנים הרחומים, מתוך דאגת אמת לביטחון הנופשים השחורים, נאלצו לכבול אותם באזיקים ולקעקע בברזל מלובן סימן בבשרם של האחרונים.
מכיוון שהנופשים הפראים לא שמרו על היגיינה, חלו ומתו כ-20 אחוז מהם. הקפטנים אוהבי הטבע הפכו את אוניותיהם לתחנות האכלת כרישים. כשהגיעו הנופשים העליזים לקריביים, הם נמכרו לעבודה בשדות קני הסוכר, כדי לכסות את עלות הקרוז.
הפלגות אוניות הסחר בנתיב הקריביים, אנגליה/בריטניה, אפריקה המערבית ושוב לקריביים כונתה בשם משולש הסחר האטלנטי וערכה כשלוש שנים. היו כמה וריאציות למשולש, אך העיקרון ברור.
במאה ה-19 יזמו ליברלים מרושעים בפרלמנט הבריטי את איסור סחר העבדים. נשבר מטה לחמם של מלכים שחורים וסוחרי עבדים לבנים ישרי דרך. אציין רק שעבדות וסחר עבדים מלווים את ההיסטוריה האנושית ברוב שנותיה.
בצפון אמריקה נוסדו מושבות, בהן הייתה התיישבות נרחבת של לבנים בני תרבות, רובם אזרחים אנגלים/בריטים, אך גם אירופים אחרים. בחלק הדרומי נוסדו 13 המושבות שהקימו בסוף המאה ה-18 את ארצות הברית של אמריקה. במושבות הצפוניות יותר הוקמה מאוחר יותר המושבה קנדה. אינדיאנים ברברים וצמאי דם שהפריעו להתיישבות המבורכת, גורשו לשמורות או הושמדו. ברי המזל ביניהם הובלו ללונדון והוצגו כקופים בפני בני העיר התרבותיים.
נישואי פוקהונטס בצד ימין כמה אינדיאניי מחמד באדיבות Elmer Boyd Smith ויקימדיה.